רכושנות רוחנית / מאת יעל ערמוני

חוקי העולם הארצי וחוקי עולם הרוח שונים במהותם. לעיתים קרובות, מה שנכון וטוב לעולם הרוח פועל בעולם הארצי באופן מנוגד, ולהיפך. כאשר אנו משליכים חוק רוחני על העולם הארצי או, לחילופין, חוק ארצי על עולם הרוח, אנו עלולים ליפול לטעות ואפילו לרוע, וזאת בהתאם לדבריו של שטיינר, מייסד מדע הרוח האנתרופוסופי,  “רע הינו טוב שלא בזמנו או לא במקומו” .

מזה מספר שנים פסעה מעין בנתיב של התפתחות רוחנית. היא למדה רבות, התפתחה ואף זכתה להעביר מהידע שלה לאחרים בשמחה ובאהבה.

אולם דבר אחד העיב על התפתחותה, ועל יכולתה לתת ולקבל מאחרים, ואיים לפגוע בדרכה הרוחנית; היא חייתה בפחד מתמיד שתלמידים אחרים, שותפיה לדרך, אשר פסעו גם הם בנתיב זה של התפתחות רוחנית, “יעלו עליה” בהתפתחותם, בידיעותיהם, בחוכמתם ובמקום המרכזי אותו הם “יתפסו”. החרדה שלה הייתה ש”המקום” שלה “יילקח”, “יאבד”, ש”לא יהיה לה מקום”. פחד זה ניהל אותה פעמים רבות, וגרם לרגשות קנאה וצרות עין כלפי חבריה, ולעיתים אף לפעולות ממשיות, בלתי מודעות שנועדו “למנוע את גדילתם” והתקדמותם.

תכונות אלו הכאיבו מאוד למעין, והיא התביישה בהם, אך לא הצליחה להשתחרר מהן; הן אחזו בה כ”דיבוק”.

בתהליך אמיץ של יעוץ ביוגרפי, גילינו את הטעות הקוגניטיבית של מעין, אשר הובילה ל’רוע’ גם אם בלתי מכוון ובלתי מודע. מעין השליכה חוק שקיים בעולם הארצי על עולם הרוח – היא לקתה ב”רכושנות רוחנית”.

בעולם הארצי,  כאשר אדם אחד תופס שטח אדמה, או רכוש, הדבר יכול להיות על חשבון האחר. לדוגמא, כאשר מישהו אוכל פרוסה גדולה של העוגה, לאחר תישאר פרוסה קטנה יותר. החומר הפיסי מתכלה ועל כן מוגבל, וכאשר “לך יש הרבה” ייתכן ש”לי יהיה מעט”.

אולם בעולם הרוח החוקים הם הפוכים, שכן, בניגוד לחומר, הרוח הינה נצחית ואינסופית, אינה נגמרת לעולם, ללא קשר לכמות אותה “נצרוך” ממנה.

כאשר אנו מעניקים מפירות הרוח שלנו, מהתהליך ההתפתחותי שעברנו לאחרים, כלל איננו קטנים, ודבר אינו נחסר מאתנו, נהפוך הוא – אנו גדלים, מתקדמים, יכולים לעבור לשלב גבוה יותר, הנתינה מצמיחה אותנו, מעשירה אותנו, מפרה אותנו ומעניקה לנו תובנות נוספות. כמו כן, כאשר אדם אחר גדל ומתפתח רוחנית הוא אינו לוקח מאתנו דבר; נהפוך הוא, הוא יכול להעניק לנו דבר מה, להעשיר אותנו, ובכך לעזור גם לנו “לגדול”.

כמו כן, בממד הרוחני, לכל אחד מאתנו יש את השליחות והיעוד המיוחדים והחד פעמיים שלו, אותם  איש אינו יכול לקחת, למלא במקומו, או “לפטר אותו מהם”. לעולם, מילוי היעוד שלי לא יוכל להיות על חשבון מילוי היעוד שלך, אנו יכולים רק לתמוך זה בזה, על ידי מילוי השליחות המיוחדת שלנו.

תובנות אלו הביאו למעין תחושה של הקלה גדולה, שמחה ואפילו סוג של ריפוי. הן זרו אור חדש על חלקים רבים בביוגרפיה שלה, והביאו הבנה חדשה על הקרמה שלה.

ואולי כדאי שכל אחד מאתנו ישאל את עצמו – היכן אני משליך חוק רוחני על העולם הארצי ולהיפך, ובכך נופל לטעות ולרוע? האם גם אני פועל לעיתים מתוך “רכושנות רוחנית”?

בהצלחה!

יעל ערמוני

print

חזרה למאמרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *