13.02.2022

לצפייה בוידאו של הלימוד לחצו כאן

עיקרי הלימוד:

 

מַבִּיט אֲנִי בַּאֲפֵלָה:

בְּתוֹכָהּ נוֹצֵר אוֹר,

אוֹר חַי.

מִיהוּ אוֹר זֶה בָּאֲפֵלָה?

אֲנִי עַצְמִי הוּא, בְּמַמָּשׁוּתִי.

מַמָּשׁוּת זוֹ שֶׁל הַאֲנִי

אֵינָהּ נִצֶּבֶת בְּקִיּוּמִי הָאַרְצִי;

אֵינִי אֶלָּא תְּמוּנָה שֶׁלָּהּ.

אַךְ אָשׁוּב וְאֶמְצָאֶנָּה

כַּאֲשֶׁר

מָלֵא כַּוָּנָה לָרוּחַ,

אֶצְעַד דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמָּוֶת.

 

הפעם נקרא את הורס באופן אחר – לא על מנת להשיג הבנה אינטלקטואלית, אלא כדי ליצור בתוכנו אימגינציה. האם אני רואה תמונה כלשהו כשאני מעבר את הורס בתוכי? האם אנחנו מבחינים במשהו שעולה בנו מתוך הדימיון?

נקרא אותו פעם אחת ובפעם השנייה במקביל לקריאה נכנס למדיטציה.

מישהו רוצה לשתף בתמונה שעלתה לו? האם יש תובנה כלשהי שאפשר להעלות מהתמונה הזו לגבי האני הגבוהה?  כל אחד מנקודת מבטו.

התובנה שאנחנו רוצים לחפש היא "מעל לדעת", מעל לחשיבה ההגיוניות, משהו שעולה לנו בלי שאנחנו מתאמצים, אבל הוא מסביר את התמונה, שראינו.

 

בקיום הארצי איננו מוצאים את האני הגבוה בממשותו. אנחנו רק מוצאים את הביטוי שלו במעטפות שלנו או בקרמה שלנו. רק אחרי המוות נחווה את הפן הנצחי שלנו באופן ממשי.

נסו לדמיין את הממשות אחרי המוות. מה מאפיין אותה?

מה בתמונה הזו יכול לסייע לי במהלך היום להיות בקשר עם החלק הרוחני שבי?

print