גדלות הנפש של יוסף – פרשת ויחי (2)
טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. בראשית נ
בפרשה זו, האחרונה בספר בראשית, מתואר מותו של יעקב והבאתו לקבורה במערת המכפלה. האחים יראים – כעת, כשיעקב מת, האם יתנקם בהם יוסף על מעשיהם כלפיו? על כך שזרקו אותו לבור? על כך שמכרוהו לישמעאלים? על כך שאמרו ליעקב אביהם שהוא נטרף על ידי חיה רעה ומת?
הפסוקים הבאים מרגשים ביותר ומצביעים על גדולת נפשו של יוסף, על אמונתו, ועל האנושיות שבו.
וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.יח וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. בראשית נ
הבכי של יוסף נוגע בנשמה – יוסף חש את הטרגיות שבגורלו, ויחד עם זאת את האמת שבו.
כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ–אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם.
יוסף, הקרבן לכאורה, מוצא בתוכו את הכוח לנחם את אלה שפגעו בו – מתוך ידיעה גמורה שגורלו נקבע על ידי אלוהים, ואילו האחים היו רק שליחי הגורל.
יוסף – יהודי ומצרי כאחד, עבד ואדון כאחד – לא חזר בחייו לארץ מולדתו. הקרבן שלו היה ממשי ואמיתי.
וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הוּא וּבֵית אָבִיו; וַיְחִי יוֹסֵף, מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
ע"פ מדע-הרוח האנתרופוסופי, בראשית הזמנים, הקריבה האלוהות 'חלק' מתוכה על מנת ליצור אדם. כל קרבן יוצר חום, ומאפשר בריאה חדשה.
"איש אינו יכול לדעת מהו חום, אם אינו מסוגל ליצור לעצמו דימוי מה פירושו של דבר להיות מוכן להקריב כל מה שישנו ברשותו – אכן, לא רק כל אשר ברשותו, אלא גם מה שהוא עצמו הנו. ההקרבה של מהות הישות, החלטת הנפש לוותר על מהותה של הישות, כאשר האדם מוכן להקדיש את מיטבו למען רווחת העולם, כשאינו רוצה לשמור מהטוב ביותר עבור עצמו, אלא מוכן להציע זאת בשמחה כקרבן על מזבח היקום, והדבר נעשה לאידאה חיה החודרת את נפשו, אדם המבין זאת יגיע להבנה של מה שמונח מאחורי תופעת החום. (…) לא יעלה אז על הדעת שירגיש משהו אחר מלבד חום פנימי של אושר."
שטיינר, 'האבולוציה מנקודת מבט של הממשויות', 1997, פרק 2, עמ' 22
תרגיל השבוע:
האם הקרבתם דבר מה מעצמכם עבור אדם אותו אתם אוהבים? האם אדם שאוהב אתכם הקריב עבורכם? מה הרגש שליווה את ההקרבה?
שבת שלום, אורנה בן דור, קובי נחושתן