הן יקטלני – לו אייחל (איוב יג טו)
מאת אורנה בן דור
מה עוד אתן ולא נתתי
לקחת ממני הכול
גם את בני אבשלום חמדת –
הוקרב היקר לי מכל.
ידעת – ללא הכאב אשכחך
אהיה כאחת האדם.
בקשר-הרוח אותי קשרת,
גזלת את קשר-הדם.
לקחת, נתת ושוב לקחת
עד כי כבתה בי האש,
גרה, נוכרייה אנוכי בארצך
רק מנוחה אבקש.
הן יקטלני – לו אייחל
כמוות היא לי אהבת האל.
וגם אם ידך היא זאת שקטלתני –
אליך לעד אתפלל.
כְּשֶּׁהַמָּוֶת מַכֶּה
מאת יעל ערמוני
כְּשֶּׁהַמָּוֶת מַכֶּה, כְּשֶּׁהַחֹשֶׂךְ יוֹרֵד,
וְקוֹלְךָ הָרוֹעֵד מְבַשֵׂר לִי בְּשׂוֹרָה,
וְהַלֵּב מְפַרְפֵּר, וְהַלֵּב מְוַתֵּר,
מְנַסֵּה לְקַבֵּל, אֶת הַגְּזֵרָה.
הַמִּלִּים לֹא יוֹצְאוֹת, וְהַקּוֹל מִתְכַּוֵּץ,
וְהָאֵלֵּם נִשְׁמַע כְּמוֹ זְעָקָה,
מִתְחַשֵּׁק לִי לִדְהֹר, מִתְחַשֵּׁק לִי לָרוּץ,
מִתְחַשֵּׁק לִי לִבְרֹחַ, וְאֵין מְנוּסָה.
וְאַתָּה הָרוֹאֶה וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ,
אֶת סִבְלֵנוּ אוֹסֵף, לִבְרֹא בּוֹ דְּרָכִים,
רַק סִימָן בִּקַּשְׁתִי, רוּחַ שֶׁל עֶרֶב,
לְהַכִּיר כִּי יָדְךָ הַפּוֹעֶלֶת בַּמַּחְשַׁכִּים.
מְחַפֶּשֶׂת אוֹתְךָ בַּיֵּאוּשׁ וּבַקֹשִּׁי
וְמוֹצֵאת רַק אוֹתִי, בְּפָנִים חֲדָשׁוֹת,
מְבַקֶשֶׁת אוֹתְךָ שֶׁתּוֹבִיל, תַּדְרִיכֵנִי
וְיוֹדַעַת בַּמָּוֶת דְּרָכֶיךָ עוֹבְרוֹת.
מַה תָּשִׁיב לִי הַפַּעַם, אֵיכָה תְּלַמְדֵנִי,
הָאִם אַשְׂכִּיל לְזַהוֹת תְּשׁוּבָתְךָ?
כֹּה קְטָנָה וְנִרְעֶדֶת, עֲלוּבָה וְנֶחְפֶּזֶת,
הִנְנִי הַיּוֹם בְּכַנְפֵי גְּלִימַתְךָ.